החלטה בתיק בש"פ 5579/13

1.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע (כב' השופט נ' זלצ'ובר) מיום 14.7.2013 בת"פ 40787-01-13, בגדרה נדחתה בקשת העורר לשינוי תנאי שחרור בערובה.

כתב האישום

2.        ביום 21.1.2013 הוגש כתב אישום נגד העורר, יליד 1996, הכולל חמישה אישומים. ביום 13.5.2013 הוגש נגד העורר כתב אישום מתוקן לצורך הסדר טיעון. על-פי המתואר בכתב האישום המתוקן, מספר חודשים לפני יום 23.12.2012 נפגשו העורר והמתלונן, קטין יליד 1995, באקראי באשקלון. בפגישה נתגלע ויכוח בין השניים אשר הוביל למכות הדדיות. על רקע שאינו ברור, החל העורר לדרוש מהמתלונן באיומים סכומי כסף שונים. במספר מועדים, התקשר העורר למתלונן ודרש ממנו שיגיע לבד לאצטדיון וישלם לו כסף. בעקבות דרישות ואיומי העורר הגיע המתלונן לאצטדיון ושילם לעורר במספר מועדים שונים סך כולל של כ-1000 ש"ח, ובאחד המפגשים מסר המתלונן את מכשיר הפלאפון שלו. נוכח האמור, יוחסו לעורר מספר עבירות של סחיטה באיומים (לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק)) ועבירה של הדחה בחקירה (לפי סעיף 245(ב) לחוק). 

           ביום 12.5.2013 הורשע העורר על-פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בביצוע מספר עבירות של סחיטה באיומים ובעבירה של הדחה בחקירה.

הליכי המעצר עד כה

3.        יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים. העורר שוחרר בערובה בתנאים מגבילים האוסרים עליו יציאה מבית אחותו בקריית מלאכי וזאת באיזוק אלקטרוני (ראו: החלטת כב' השופט נ' אבו טהה מיום 5.2.2013; תיק מ"ת 40803-01-13). בהחלטה מיום 20.5.2013 הורה בית המשפט על שינוי תנאי השחרור בערובה בהתאם להמלצת שירות המבחן לנוער ובהסכמת הצדדים. בין היתר, התיר בית המשפט להעתיק באופן זמני עד ליום 27.5.2013 את מקום חלופת המעצר לבית הורי העורר באשקלון בעקבות אשפוזה של אימו, אפשר לעורר לשהות בבית הוריו בסופי שבוע וביטל את האיזוק האלקטרוני. בהחלטה מיום 19.6.2013 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' חזק) את בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטה מיום 20.5.2013, כשהעורר מבקש, בין היתר, לעבור לבית הוריו לכל ימות השבוע.

4.        ביום 24.6.2013 הוגשה בקשה מטעם שירות המבחן לנוער באשקלון לשנות את תנאי השחרור ולהחזיר את העורר לביתו באשקלון וזאת בשל מצבה הרפואי הקשה של אימו. ביום 30.6.2013 דחה בית המשפט (כב' השופטנ' זלצ'ובר) את הבקשה ואולם נקבע, לפנים משורת הדין, כי העורר ישהה עד ליום 7.7.2013 בבית הוריו באשקלון.

5.        ביום 14.7.2013 התקיים דיון נוסף בתיק העיקרי, לאחר שביום 11.7.2013 התקבל תסקיר מפורט, שכלל גם המלצה למעצר בית בבית ההורים. שירות המבחן המליץ להחזיר את העורר לביתו באשקלון באיזוק אלקטרוני, למרות שתנאי זה בוטל קודם לכן, בשל העובדה שהמתלונן גר באשקלון ואילו העורר לא עבר הליך טיפולי משמעותי. בהחלטתו מיום זה, דחה בית המשפט את בקשת העורר לשינוי תנאי השחרור בערובה. נקבע כי בנסיבות אלה, כאשר מדובר בעבירות חמורות שהתמשכו על פני תקופה, ובכך שהעורר נחשד שחיבל באיזוק האלקטרוני, אין מקום להחזירו לגור בעיר בה מתגורר המתלונן. בית המשפט ציין כי הוא ער למצבה הרפואי של האם, אך נראה כי אין מקום לטעון שרק העורר מכל בני המשפחה הוא שצריך לסייע לה. עוד נקבע כי יש לדחות את הבקשה נוכח העובדה שבקשה דומה של העורר נדחתה מספר ימים קודם לכן. יחד עם זאת, בהסכמת הצדדים, ניתן צו השגחה זמני לארבעה חודשים.

           בגין החלטה זו הוגש הערר שלפני.

הערר

6.        לטענת העורר, בית המשפט המחוזי שגה כאשר לא ייחס חשיבות לגילו הצעיר, היעדר עבר פלילי, ולעובדה כי כתב האישום תוקן באופן מהותי ביותר. נטען כי יש בעובדה שהעורר הודה במיוחס לו כדי לאיין את מסוכנתו כליל. כן נטען, כי התמונה הנפרשת מכתב האישום המתוקן מעלה כי המעשים אינם ברף הגבוה והם נעשו ב"נסיבות שאינן ברורות". לטענת העורר יש ליתן משקל לשיקולי השיקום, לקבל את המלצות שירות המבחן ולהורות על העברתו למעצר בביתו באשקלון. כמו כן, נטען כי בית המשפט התעלם מכך שהעורר נמצא זמן רב במעצר בית מלא, כשהוא מרוחק ממשפחתו ואינו רשאי לצאת במשך כל שעות היממה. עוד נטען, כי העורר ממילא שהה תקופה ארוכה בביתו באשקלון מבלי להפר את תנאי מעצר הבית. לטענת העורר, הוא נחקר במשטרה בנוגע לטענה כי חיבל באיזוק האלקטרוני ומסר את גרסתו כי מדובר בתקלות שהתגלו בשעות הלילה ולא בנזק אותו גרם בכוונה תחילה.

           אשר למפקחים על העורר, נטען כי אביו של העורר מלווה אותו לכל דיון ולכל מפגש עם שירות המבחן. אולם, נוכח המרחק בין ביתו באשקלון למקום המעצר בקרית מלאכי, הוא נאלץ להיעדר מעבודתו שעות רבות, דבר אשר פוגע ביכולתו לפרנס את משפחתו. אשר לאחותו של העורר, המתגוררת בקרית מלאכי, נטען כי היא צפויה ללדת בכל יום ומכאן שלא תוכל לשמש עוד כמפקחת במשרה מלאה. בנוסף, מצבו הרפואי של אימו, שאף היא שימשה כמפקחת, מחייב אותה להישאר בביתה במנוחה מלאה. נטען כי נוכחות העורר בביתו באשקלון יכולה להיות לעזר רב להוריו.

7.        המשיבה מתנגדת לשינוי המבוקש בתנאי השחרור. בפי המשיבה טענת סף, ולפיה כלל לא התקיימו התנאים שהצדיקו הגשת בקשה לעיון חוזר, שכן לא חל כל שינוי בנסיבות מאז שניתנה החלטתו של השופט אבו טההביום 20.5.2013. עוד נטען כי אין הצדקה לשינוי התנאים והעורר יכול להשתלב בהליך שיקומי גם בהיותו בקרית מלאכי, כפי שאישר שירות המבחן, וכאשר נוכחותו בבית ההורים נדרשת לרקע מחלת אימו, הדבר מתאפשר תוך מתן אישורים לפרקי זמן קצובים, על-פי הצורך. נראה כי הטעם המרכזי העומד ביסוד התנגדות המדינה לשינוי התנאים נעוץ בחשש שהדבר ישפיע על המתלונן, שאף הוא תושב אשקלון.

8.        הגב' מרדר מטעם שירות המבחן הסבירה את שיקולי השירות כשהתבקש שינוי בתנאי השחרור ומעבר לבית הורי העורר. בין היתר הוסבר, כי הדבר דרוש להפגת חרדות בהן נתון העורר לרקע מחלת אמו, חרדות שהקשו על המהלך הטיפולי-שיקומי שהעורר נתון בו. מעבר לכך הוזכר כי העורר ממילא שוהה באשקלון בסופי שבוע וכי ההמלצה הנוכחית מותנית בהחזרת הפיקוח האלקטרוני.

דיון והכרעה

9.        דין הערר להתקבל. הטעם המהותי היחיד, שאמנם אין להקל בו ראש, שיכול לעמוד ביסוד ההתנגדות לשינוי תנאי השחרור, נעוץ בהשלכות שיכולות להיות לכך על המתלונן, אשר עלול לחוש שהוא נתון בסיכון. אלא שבמקרה דנא נראה כי במידה לא מבוטלת כבר הוקהה עוקצו של טעם זה. ראשית, העורר כבר שהה פרקי זמן לא קצרים באשקלון, אף ללא איזוק אלקטרוני, והוא שוהה בבית הוריו מידי סוף שבוע. שנית, העורר היה משוחרר לאחרונה ללא פיקוח אלקטרוני ואילו עתה ממליץ שירות המבחן על החזרת הפיקוח האלקטרוני. שלישית, העורר שהה עד כה בישוב שאינו מרוחק מאשקלון, וזאת, כאמור, ללא פיקוח אלקטרוני.

           מעבר לכך יש ליתן משקל להמלצת שירות המבחן הנשענת, בין היתר, על שיקולים מקצועיים הנוגעים להליך הטיפולי שעל העורר להשתלב בו. מדובר בקטין, שכבר הורשע על-פי הודאתו, שמשפחתו נקלעה למצוקה עקב מחלת אמו, וגם שיקולים הכרוכים בכך אינם בלתי רלוונטיים.

           לא התעלמתי גם מהצדדים השליליים שבהתנהלות העורר, כפי שעמד עליהם שירות המבחן בתסקירו מיום 11.7.2013. אכן נדרש מהלך לא פשוט של שיקום. סימני שאלה לא מעטים עדיין לא הוסרו. אלה שאין בכל אלא להשליך על העניין הנקודתי הדורש הכרעה במסגרת הערר דנא. כאמור, לשיקול שיכול היה לשלול היענות להמלצת שירות המבחן אין משקל רב, וכנגדו מצויים טעמים ממשיים המצדיקים היענות לה.

           גם איני סבור שלא התקיימו התנאים שיצדיקו עיון חוזר. ההחלטות מיום 20.5.2013, 19.6.2013 ו-30.6.2013 ניתנו לפני שהוגש התסקיר המפורט (מיום 11.7.2013) שכלל גם המלצה מנומקת של שירות המבחן לשינוי תנאי השחרור. תסקיר זה כשלעצמו, על הניתוח המפורט שהוא כולל, המתייחס להיבטים שונים של ההליך כמו גם לשאלת חלופת המעצר והיחס בין השיקולים השונים, מצדיק עיון מחודש בתנאי השחרור.